החינוך הציבורי נתון במשבר במקומות רבים בעולם . ארצות הברית , אנגליה , שוודיה , נורווגיה וצרפת הן רק אחדות מהמדינות שהחינוך הציבורי שלהן הולך ומתערער בעקבות כישלונן לספק הזדמנויות למידה נאותות לכלל הילדים . פתרונות מרחיקי לכת אינם נדירים במדינות אלה : החמרת הפיקוח על בתי הספר , אחריותיות גבוהה יותר לביצועי תלמידים , פיטורי מורים גרועים וסגירת בתי ספר בעייתיים . צעדים אלו הם רק אחדים ממכלול הצעדים הננקטים כדי לתקן מערכות חינוך כושלות . ספר זה אינו טוען שאת המשברים האלה יפתרו תחרות מוגברת , נתונים רבים יותר , ביטול איגודי מורים , פתיחת עוד בתי ספר בזיכיון ( charter schools ) או אימוץ מודלים של ניהול מהעולם התאגידי במערכות חינוך . ההפך הוא הנכון . המסר העיקרי של ספר זה הוא שיש דרך אחרת לשיפור מערכות חינוך . דרך זו כוללת שיפור כוח ההוראה ; הגבלת הבחינות למינימום ההכרחי ; הצבת אחריות ואמון לפני אחריותיות ; והעברת המנהיגות ברמת בית הספר והמחוז לידי מומחים לחינוך . אלה הם עקרונות מדיניות רווחים בכמה מהמדינות – ובהן פינלנד – שהפגינו ביצועים גבוהים במבחני פיזה ( PISA – Programme for Internationa...
אל הספר