עיקרון זה שבמקרא , שעל פיו תוקף המלכות מותנה בהסכמת העם , משתקף גם בדיני המלך שנקבעו בהלכה כפי שניסחם בעיקר הרמב " ם . בניגוד לתפיסות רווחות אין בעניין זה פער מהותי בין המקרא לבין ההלכה . חשוב להקדים ולומר כי במשנה תורה לרמב " ם יש שני דגמים מקבילים של שלטון . האחד הוא דגם של שלטון אידאלי ( מלכות בית דוד ) , והוא נידון 319 כפשטם של דברי שמואל הנביא , בעיקר בשמואל - א , י " ב ; וישעיהו , בעיקר בפרק ב ' . 320 ראו רמב " ם , הלכות מלכים , פרק א ' , א ; כאמור , רוב הפוסקים הלכו בעקבותיו . בהלכות מלכים . השני הוא דגם של שלטון ריאלי , והוא נידון דווקא בהלכות גזלה ואבדה . השלטון האידאלי מותנה בנבואה ובסנהדרין , ותכליתו תיקון העולם , ניצחונה של " דת האמת " , ושבירת יד הרשעים כדי למלא את העולם צדק . לעומת זאת , הדגם של השלטון הריאלי מינורי הרבה יותר . בשלטון כזה שווה דינם של מלך גוי ומלך ישראל , ובלבד שיתקיימו בו שני תנאים בסיסיים : א . שכל האזרחים יהיו שווים לפני החוק ; ב . שמטבעו של המלך יהיה יוצא , כלומר שישתמש העם בפועל במטבעותיו בשווקים וברחובות , ובכך יבטא את הסכמתו העקרונית ללגיטימיות השל...
אל הספר