בתוך כל זה , תפס מקום מרכזי הוויכוח העקרוני על זכות ההצבעה לנשים . הוויכוח הזה העמיד את חזונו של הראי " ה במבחן פוליטי - עקרוני , מיד בראשית ימי הבית הלאומי , עם כינון המוסדות הלאומיים , ועם הבחירות הראשונות לכנסת ישראל ( בתר " ף , . ( 1920 בניגוד להקמת הרבנות הראשית , שבה הצליח הראי " ה מאוד בשלב הראשון , כאן לא עמדה תפיסתו הרעיונית - פוליטית במבחן המציאות כבר בנקודת ההתחלה , והמודל הכפול של הנהגה וסמכות , שהוא החל לבנות , נשאר צולע על ירכו . אולם עלינו לבחון את עמדת הראי " ה מנקודת מבט עקרונית - רעיונית שלו ( ולא לפי תפיסות אחרות ) . דווקא מפני הבנתו את מקורות היניקה של הליברליזם ואת שאיפותיו , הוא היטיב להבין ששוויון הזכויות לנשים איננו רק הזכות לבחור ולהיבחר , אלא שינוי פניה של החברה כולה . הוא ראה לנגד עיניו ערעור משמעותי של מוסד המשפחה , כפי שמתרחש מאז בכל העולם המערבי . בעת מלחמת העולם הראשונה ישב הראי " ה כשנתיים בשווייץ , ושם עוד לא היתה זכות בחירה לנשים ( עד . !( 1954 תופעה זו הוכיחה לראי " ה , שאפשר לקיים חברה מודרנית , ומדינה מודרנית - מתוקנת , בלי החידוש הזה , שנראה לו מסו...
אל הספר