רוב המצטטים סוגיה זו , מצטטים אותה באופן חלקי ומקוטע , וכך הם משוכנעים שהעיקרון הקובע היחיד במחשבת חז " ל ( על פי סוגיה זו ) , הוא " לא בשמים היא " . אולם הסוגיה איננה פותחת בסיפור המחלוקת אלא באיסור החמור של " אונאת דברים " , ואיננה מסיימת בהכרעת החכמים בארץ , אלא במותו של רבן גמליאל - בגלל " אונאת דברים " . ( משנה ) : כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים . לא יאמר לו " בכמה חפץ זה " , והוא אינו רוצה ליקח ; אם היה בעל תשובה לא יאמר לו " זכור מעשיך הראשונים " ; אם הוא בן גרים לא יאמר לו " זכור מעשה אבותיך " , שנאמר " וגר לא תונה ולא תלחצנו" ( גמרא ) : תנו רבנן : ... הא כיצד ? ... אם היו ייסורין באים עליו , אם היו חלאים באין עליו , או שהיה מקבר את בניו - אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב ... שהרי הדבר מסור ללב [ שרק הלב יודע מהי פגיעה של אונאת דברים ] , וכל דבר המסור ללב נאמר בו " ויראת מאלהיך " ( ויקרא כ " ה , יז ) . אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן - יוחאי : גדול אונאת דברים מאונאת ממון - שזה נאמר בו " ויראת מאלהיך " , וזה לא נאמר בו " ויראת מאלהיך " ; ורבי אלעזר אומר זה בגופו וזה...
אל הספר