לעומת כל הכישלונות וההישגים המוגבלים , הרב קוק הצליח בדבר חשוב אחד , ואולי מכריע : מבין תלמידיו קם וצמח ציבור שהפנים את תפיסת עולמו , במידה כזאת או אחרת , והוא ציבור דתי - ציוני - מודרני , ברמות שונות ובמשקל שונה של שלושת הרכיבים . בציבור הזה יש אמונה דתית וסמכות של הלכה , בצד קבלת המדינה כביטוי מהותי ועקרוני של הממלכתיות היהודית ( " רוח האומה " ) , ובתוך כך , גם קבלת המודרנה על ביטוייה הליברליים , הדמוקרטיים והתרבותיים ( "רוח האדם " ) . הציבור הזה מגוון מאוד בתוכו , החל באלה שהם כל כך מודרניים , עד שהם כמעט חילונים עם כיפה , ועד לאלה שהם כל כך תורניים , עד שהם כמעט 343 הלל צייטלין קדם באמת , לכל הטוענים כך ; ראו יוני מאיר , " תשוקתן של נשמות אל השכינה , עמ ' ; 776 וראו לעיל בסוף המבוא , ובתחילת פרק ו ' , על הדבקות בכלל ישראל . חרדים עם דגל - אבל בכולם אפשר לזהות את שלושת רכיבי הזהות , שהם חשים אותה ( דור שלישי ורביעי ) כזהות אחת שלמה . הראי " ה ראה לנגד עיניו את הצמיחה הזאת כפרי רוחו , ותפיסת עולמו , וגם הציונים - דתיים - מודרניים לסוגיהם רואים את עצמם ברובם , כתלמידיו , או כילדי רוחו...
אל הספר