כתובים הם פרי עריכה משנה תורתית מאוחרת – הרי גם הכתוב במיכה הוא כזה ( עמ ' . ( 143 והרי זה טיעון מעגלי מובהק ! אבל בנבואה אין כל יסוד לשוני מאוחר המצדיק לאחר אותה למיכה . אמירות כלליות כגון ' הסגנון אינו מתאים למיכה ' למרות שאין בו סממנים מאוחרים ( כגון רובינסון ומייס ) פסולות משום שהקורפוס קטן מכדי לקבוע לפיו סגנון ' אופייני ' ( וראו לעיל עמ ' . ( 28 טענה לשונית יכולים להביא רק החוקרים הרואים בפס ' ו ח קטע של הנבואה א ח והמוצאים בפס ' א ח לשונות משנה תורתיים . אולם כל הדוגמות ללשונות משנה תורתיים הן מפס ' א ה , וזו דווקא אחת הראיות להפריד בין נבואה ( פס ' א ה ) לנבואה ( פס ' ו ח ) . ראיות אחרות לאיחור הנבואה נסמכות על אזכור קורבנות אדם בפס ' ח . יש רואים כאן רמז לימי מנשה שעליו נאמר שהעביר את בנו באש כפי שהוזכר לעיל . אולם הצדק עם מרגוליס ( עמ ' 13 ) שציין שהתנהגות חריגה ובלתי ממסדית כזאת ( והרי הנבואה אינה מדברת במלכים המקריבים את בניהם ) יכולה היתה להתקיים גם בתקופות קודמות , כגון בימי חזקיהו , ובוודאי בימי אחז , שגם עליו נאמר שהעביר את בנו באש ( מל " ב כא , ו ) . אולם גם תיארוך הנב...
אל הספר