סמואל היקר , איגרות האוויר ששלחת משך כל השנים מונחות בפינת הבוידעם , פתוחות בזהירות בסכין מטבח , פרושות זו על גבי זו , הצד הכתוב למעלה . הן כתובות באותיות עבריות בכתב יד מסולסל ומודגש , במילים ארוכות , גדושות ב " עין " וב " אלף " . אין לך דבר רחוק יותר מן הערבית ומן ה " עין " הגרונית שלה , מאשר יידיש שבאה מאמעריקא . המכתבים שלך , שחתמת עליהם תמיד יחד עם אנה ( דודה חנה בשבילנו ) ליוו את שנות ילדותי , אף שבעצם לא ידעתי מה כתוב בהם . כל שידעתי היה שלמחרת הגעת המכתב , בערב , אבא יפרוש לפניו איגרת אוויר ריקה , דומה לזו שלך , וימלא גם הוא את הגיליון מתחילתו ועד סופו באותן אותיות , יקפל , ידביק וישלח . איגרות האוויר קלות המשקל האלה , שאלכסוני כחול - אדום מעטרים אותן סביב - סביב , כמו תפר חגיגי , חצו בנאמנות את האוקיאנוס הגדול שהפריד ביניכם . אירופה אפשרה ליהודיה לפתח חיים עשירים ברוח ובחומר , אבל היא גם המיטה עליהם אסונות ומצוקות , ששלחו אתכם , בני הדודים , אל שני קצוות מרוחקים של העולם - אותו מזרחה , אותך מערבה . שניכם נולדתם באותו הכפר במזרח אירופה . האנייה שאתה עלית עליה הפליגה לאמריקה , ל...
אל הספר