הוויכוח אם שומה על ' צעירי - עירך להסתפק בשיטה של השתלמות עצמית או אם לאמץ לעצמם שיטה חינוכית מקיפה יותר , נשזר במקורו , כבל המסתבר , בסוגייה DK יש לאגד במסגרת ההסתדרות גם כיתות הנמוכות מכתה הי של הגימנסיה . ( בגימנסיות היו בדרך כלל שמונה כתות ) האתגר שבכיתות האלה הפציע לאלתר , אבל לא מיד רווחה נכונות לפעול בכיוון הזה . גם הנערים המאוגדים - בדומה לסטודנטים המבוגרים מהם - ראו עצמם מצווים להפיץ את דבר הציונות ברבים , שדה שליחותם היה בדרך הטבע הנערים הצעירים שלמדו בכתות הנמוכות יותר בגימנסיות , והתחככו בהם על כל צעד ושעל , גם במשפחה וגם ברחוב . מאידך גיסא , העובדה שההתאגדות הייתה חשאית מעיקרה , קסמה לנערים הרכים יותר . אלא של ' צעירי - ציוך לא נתחוורו , וממילא לא נמצאו לאלתר דפוסים וגס לא שיטות דידקטיות כדי לשלב את תלמידי הכיתות הנמוכות בתוככי ארגונם . היה ברור למי שפנה להרהר בנושא , שציוו " ההשתלמות כשיטה בלעדית הנהוגה באגודות , לא זו בלבד שהם מזמנים בעיות חינוכיות בקרב הנערים המבוגרים . אלא שעל אחת כמה ובמה לא יהלמו את צרכיה של שכבת גיל צעירה יותר . הרצון להתפרס על פני כל הכיתות בגימנסי...
אל הספר