פרק חמישי דפוסי המציאות (1929—1935)

למן שבת 1929 רעד לסוף התקופה הנסקרת בהלק זה של הספר , חלו תמורות יסודיות גמציאות הארצישראלית ובתנועת הציונית . בעיות . שלא היו אמנם ז 7 דשות לגמרי הועלו בםדר דחיפות חדש או נבחנו לפי קני מדת חדשים וחייבו הסתגלות אידיאולוגית מחודשת . ב " השומר הצעיר " בחוץ לארץ קם דור חרש . שונה בחוויות נעורי ו - בהיברכו ובמושגיו . בתוך התהליך הזה של תמורה והסתגלות גברו במפלגות הוותיקות בארץ , ב " אחדות העבודה " וב " הפועל הצעיר " . אותן מגמות שכבר נזכרו לעיל — התקרבות הדדית עד כדי איחוד מלא , הסתגלות למציאות הארץ ועליית השפעתן בקרב ההברה הארצישראלית . עד הגיען להגמוניה בהסתדרות הציונית . ביטוי לתהליך זה של קבלת אחריות לכלל שימשה הסיסמה " ממעמד לעם " , שהועלתה עתה במפא '' י . באותה תקופה התפתח " השומר הצעיר " מבחינה אידיאולוגית ל "כוח השלישי " בציונות הפוציאליטסית - בין מפא " י ופועלי ציךן שמאל . בין קומוניזם יסרציאל דימוקרטיה , בשנים 1930 ו 1931 שוב חל קיטוב חריף בקיבוץ הארצי , עד כדי איום על שלמותו וקיומו . גם הפעם הצליח לגבש בוסחת פשרה במגמה של רדיקאליזציה מעבר למה שמצדי במצע של - 1927 שבכוחה נשתמרו ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד