החברה החרדית בישראל בחרה להקים " חומות של קדושה " שמפרידות בינה ובין שאר חלקי החברה הישראלית . היבדלות החרדים מקפת כול כמעט והיא כוללת לא רק אמונות ודעות אופייניות רק להם , אלא גם היבטים פיזיים ( מקומות מגורים ייחודיים ) , חינוכיים ( זרמי חינוך עצמאיים ותכנית לימודים שונה לחלוטין ) , סמליים ( לבוש ומנהגים מובחנים ) , תרבותיים ( ספרות ותקשורת משלהם ) , נורמטיביים ( קיום מצוות בדרכם הם ) , ארגוניים ( מוסדות וקהילות ) , פוליטיים ( מנהיגות רוחנית ומפלגתית ) ועוד ועוד . התגובה מצד החברה הישראלית הכללית לבחירה של החרדים בדרך ההיבדלות אופיינה שנים רבות בהתעלמות ובהתנכרות . היא מיעטה להציץ אל מעבר ל " חומות הקדושה " ופטרה את החברה החרדית מן המשימות והחובות המשותפות לחברה כולה . בכך היא העצימה את נבדלותה . ההיבדלות הפכה את החרדים לספר חתום בעיני הרוב הישראלי . רבים מתקשים לראות את האדם החרדי בנפרד מהקבוצה וגם אינם יודעים לזהות את קבוצות המשנה של חברה זו , הנבדלות זו מזו באופנים רבים כל כך . גם רשויות המדינה , שאמורות לגבש מדיניות כלפי החרדים בהקשרים רבים , אינן מיטיבות להכירם , וכתוצאה מכך שוגו...
אל הספר