דת, מדינה ורוחניות בהגותו של רבי משה נרבוני

גתית הולצמן ר ' משה נרבוני , פילוסוף יהודי בן המאה הארבע עשרה , העמיק חקר בכתבי פילוסופים ממוצא יווני , ערבי , פרסי ויהודי , וככל הנראה חש כי המשותף בין הפילוסופים שהיו בני דתות ותרבויות שונות עולה על המפריד ביניהם . למעשה גרס כי הפילוסוף באשר הוא שרוי בחיכוך מתמיד עם בני החברה שהוא חי בה , שכן לאמיתו של דבר משאת נפשו היא להתבדל מן החברה האנושית ולהתנתק מכל מאפייני העולם הזה . מטרתו העליונה היא השגת דבקות באל , וזו תיתכן רק מתוך הינתקות פיזית , חברתית ורוחנית מן העולם הסובב . נרבוני היה מודע יפה לכך שאותה התעלות רוחנית , שהייתה בעיניו פסגת החיים הדתיים , מנוגדת לאורח החיים האידאלי שהדת הממוסדת מכוונת אליו . בכתביו ביטא את המתח שבין התפתחותו הרוחנית של היחיד לבין הצורך ההכרחי שלו לחיות במסגרת חברתית כלשהי . נרבוני סבר שיחידי סגולה המאופיינים בחתירתם לדבקות באל נמצאים בקונפליקט תמידי עם החברה או ההמון , שכן הללו נוטים להסיט את מי שחפץ בהשתלמות רוחנית מהשגת מטרתו . עם זאת נרבוני לא הטיף להיפרדות פיזית של החכמים מן החברה וסבר כי גם במסגרת חברתית יכול החכם , בתנאי שישמור על ריחוק מסוים מן ה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי