אף על פי שהוא נותן לו , אין נמחל לו עד שיבקש ממנו , שנאמר ) בראשית כ , ז ) " ועתה הש ֵב אשת האיש כי נביא הוא ו ְי ִת ְפלל בעדך וחיה " וגומר . ומנין שלא יהא המוחל אכזרי ? שנאמר ) בראשית כ , יז ) " ו ַיתפלל אברהם אל האלהים , ו ַי רְ פא אלהים את אבימלך " וגומר . משנה זו מופיעה בסוף פרק החובל , העוסק בפיצויים שהחובל חייב לנחבל . היא מוסיפה עתה שבתשלום פיצויים אלה אין די . מה עוד על החובל לעשות ? לפי הקריאה המקובלת של המשנה עליו גם לפייס את הנחבל ולהתנצל על שפגע בו . כאשר מתקיים תנאי זה , ורק כאשר הוא מתקיים , על הנחבל למחול לחובל , לסיים בכך את החשבון ביניהם ולפתוח דף חדש ביחסים . אם כך מבינים את משנתנו , היא מנוגדת בתכלית לברייתא המקבילה המופיעה בתוספתא , שם נאמר כך : החובל בחברו , אע " פ שלא ביקש החובל מן הנחבל , הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים , שנאמר " ויתפלל אברהם אל האלוהים " . וכן אתה מוצא ב רֵ עי איוב , שנאמר " ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים " מהו אומר " וה ' שב את ש ְב וּ ת איוב בהתפללו בעד רעהו " ? ר ' יהודה אומר משום רבן גמליאל : הרי הוא אמר " ונתן לך רחמים ורחמך והרבך " וגו ' ....
אל הספר