מ"היתר המכירה" ל"אוצר הארץ" תמורות ביחסה של הציונות הדתית לשמיטה ולמדינה

אריאל פיקאר הפולמוס סביב " היתר המכירה" מאז ראשית הציונות מסמל היחס לקיומה של מצוות השמיטה בארץ ישראל את המחלוקת האידאולוגית וההלכתית בין השקפת העולם החרדית , האנטי – ציונית , לבין העמדה הציונית – הדתית . בראשית הציונות בארץ ישראל הייתה שמירת השמיטה כהלכתה אתגר קשה לחקלאים היהודים שניסו להקים מערכת חקלאית יצרנית בארץ ישראל . הדרישה ההלכתית להפסיק חלק גדול מן הפעולות החקלאיות למשך שנה שלמה הייתה עלולה להרוס את המשקים היהודיים ולגרום לעזיבת הענף כולו . חקלאים רבים לא יכלו לעמוד באתגר כזה והיו צפויים לעבוד אף ללא היתר הלכתי . אבל המשך העבודה החקלאית הסדירה גם בשנת השמיטה , ללא היתר הלכתי , עלול היה לפגוע בזיקה שבין האמונה הדתית והמחויבות להלכה לבין האתוס הציוני של חזרה אל הקרקע , אל העבודה היצרנית , שהחקלאות על ענפיה השונים היא הבסיס שלה . בלי מתן פתרון הלכתי לסוגיית השמיטה היה נגרם קרע בלתי ניתן לאיחוי בין האידאולוגיה הדתית לבין הרעיון של היפוך הפירמידה היהודית , שהיה מוטיב מרכזי בקרב החלוצים הציונים . הרב אברהם יצחק הכהן קוק , שהזדהה עם התפיסה הציונית ואף נתן לה משמעות דתית , תמך במציאת...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי