המשפחה , על פי החלוקה המסורתית , היא ברשותו של הפרט או של מוסד ציבורי ? צורת חיים טבעית ) שיש לה מקבילות בחיי הטבע ) או תרבותית ? האם נכון יותר להבין את המשפחה באמצעות קטגוריות של בעלות , זכויות וחובות או במונחים פסיכולוגיים ? ובאיזו מידה משפחה וחיי משפחה הם עניין דתי או פוליטי ? המשפחה היא אכן מושג מתעתע . מן הצד האחד היא נתפסת כמסגרת חיים ששורשיה מגיעים לערש התרבויות העתיקות , וככזאת היא מובנת מאליה והצדקתה מיותרת ; ומן הצד האחר תסבוכת היחסים המשפחתיים היא מוטיב מרכזי המלווה את האתוס המשפחתי מראשית ההיסטוריה האנושית ולכל אורכה . אינני יכול לאפיין את הדומויות הללו טוב יותר מאשר באמצעות הביטוי “ דמיון משפחתי “; שכן כך חופפות וחוצות הדומויות השונות השוררות בין קרובי משפחה : מבני גוף , תווי פנים , צבע עיניים , הליכה , מזג וכו ‘ וכו ‘ . וארצה לומר : ה “ משחקים “ יוצרים משפחה . ובאותו האופן סוגי המספרים , למשל , יוצרים משפחה . מדוע אנו מכנים דבר – מה “ מספר “? ובכן , אולי משום – כך שיש לו איזו קרבה — ישירה — לאי – אלו דברים שכינינו עד עתה מספר ; ואפשר לומר שמתוקף זה יש לו קרבה עקיפה לדברים...
אל הספר