ג. המימון הפרטי

מימון לפעילות פוליטית מקופת הציבור נועד להגדיל את שוויון ההזדמנויות ולהקטין את תלותם של נבחרי הציבורי בבעלי ממון פרטיים . לכן בצד המימון הציבורי מדינות רבות נוהגות להגביל את מקורות המימון הפרטיים ואת היקפם . ההגבלות על גיוס תרומות פרטיות בישראל עברו את התהפוכות הגדולות ביותר . חוק המימון הראשון שנחקק ב – 1973 אסר על קבלת תרומות מתאגיד בארץ , בין במישרין ובין בעקיפין , אך לא הגביל כלל את היקף התרומות של יחידים לפעילותן של המפלגות בישראל והסתפק בהגבלת סך ההוצאה המותרת הן בפעילות השוטפת והן במערכת הבחירות . מאחר שסך ההוצאה הציבורית הוגבל בחוק , נגזרת ממנו מגבלה על סך התרומות הפרטיות שמפלגה רשאית לקבל , אך לא על תרומתו של יחיד או תאגיד זר . מקור : עיבוד לנתוני . International IDEA , 2012 דוח מבקר המדינה מינואר 1987 ביקר בחריפות את היעדר התקרה על תרומות של יחיד . בביקורת התגלה כי יחידים תרמו סכומים ניכרים , שהגיעו עד כדי חצי מיליון דולר לאדם . המבקר טען כי תרומות יחיד בהיקף כזה נועדו , כנראה , לעקוף את האיסור על תרומות של תאגידים . כן טען המבקר כי אין כל הבדל בין תרומות בסדר גודל כזה לבין ת...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר