ב. הגישה האנליטית

כאמור , שתי גישות רווחות בהסבר המניעים לרגולציה של השווקים : הראשונה , גישת האינטרס הציבורי , גורסת כי מטרת הממשלה היא למקסם את הרווחה החברתית , ולכן היא תפעל להגברת התחרות והיעילות בשווקים גם במחיר פגיעה באינטרסים קיימים ; השנייה , גישת האינטרס הפרטי , גורסת כי קבוצות אינטרסים יפעילו את כוחן כדי לשבות את קובעי המדיניות , כך שהן ייהנו מרנטות על חשבון אחרים . בשנים האחרונות התפתחה ספרות ענפה המראה שגישת האינטרס הפרטי מסבירה טוב יותר את הרפורמות בשווקים הפיננסיים . כך , קרוזנר וסטרהן ) Kroszner and Strahan , 1999 ) מוכיחים זאת בכל הנוגע לעיתוי רפורמת הסינוף של בנקים במדינות שונות של ארצות הברית ; רג 'אן וזינגלז וכן בראון ורדאץ ) Rajan and Zingales , 2003 ; Braun and Raddatz , 2008 ) מראים שההתפתחות הפיננסית של משקים שונים גדלה כאשר הם פתוחים יותר לתנועות בינלאומיות של סחר והון ; ובנמלך ומוסקוביץ ' ) Benmelech and Moskowitz , 2010 ) מצביעים על תקפות גישת האינטרס הפרטי בעזרת חקירת חוקי ריבית הנשך ) usury laws ) במאה התשע עשרה בארצות הברית . אני אמשיך באותו קו מחקר . לפיכך אבחן את מאזן הכוח...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר