המגזר החרדי במדינת ישראל נהנה מאז ומתמיד מאוטונומיה חברתית . הלכה למעשה החברה החרדית היא חברה בתוך חברה . במהלך שישים וארבע שנות קיומה של מדינת ישראל התבדל הציבור החרדי במרבית תחומי החיים : מגורים . הציבור החרדי הקים ערים ושכונות חרדיות נפרדות ובעלות צביון מיוחד המתבטא , למשל , בכך שהכבישים בהן סגורים לתנועת כלי רכב בשבתות ובמועדי ישראל , ומבני ציבור רבים מוסבים לפעילות של בתי כנסת , מבני חינוך ומקוואות . חינוך . הוקם זרם חינוך חרדי , לא ממלכתי , הנהנה מתמיכת המדינה , בלי שתהיה לה שליטה של ממש בתכניו , והוא מאפשר לבתי הספר לקבוע סדר יום שונה מזה של בתי הספר בישראל ובעולם המערבי כולו . 45 לסקירת מאפייני המגורים של החברה החרדית ראו יוסף שלהב , עיירה בכרך , ירושלים : מכון ירושלים לחקר ישראל , ; 1991 שלומית כנען , אלי שטרן וטל עוזיאל – כרמל , צרכי הדיור של המגזר החרדי , ירושלים : משרד הבינוי והשיכון , ; 2006 כהנר ( לעיל הערה . ( 21 46 שתי המסגרות המרכזיות הן החינוך העצמאי האשכנזי ( חסידי וליטאי ) ומעיין החינוך התורני הספרדי , הכפוף לתנועת ש " ס . לדיון במערכת החינוך החרדית ראו ורדה שיפר , ...
אל הספר