" לשינוי יש דינמיקה משלו ; קל יותר להיכנס לתוכו מאשר לצאת ממנו " , טוענים אריאן ואמיר ( 119 : 1997 ) בצדק רב בעניין המעבר לבחירה הישירה של ראש הממשלה בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת . פגמי השיטה עודם מלווים את המערכת הפוליטית הישראלית גם שנים לאחר ביטולה . לנוכח הניסיון המר בעניין הרפורמה בשיטת הבחירות ותוצאותיה של הבחירה הישירה , ההמלצה העיקרית היא שיש לבחון בקפדנות את התוצאות ואת ההשפעות הצפויות של כמה חלופות קודם לכל שינוי . מטרתו העיקרית של ספר זה הייתה לתת תמונת מצב עדכנית ולסקור את מגוון השיטות הנהוגות בדמוקרטיות לצד הרפורמות המרכזיות שאומצו בחלק מהן בעשורים האחרונים . פרק זה יציג קווים כלליים להמלצות על פי מאפייני שיטת הבחירות שליוו את הדיון לאורכו . בחירות אזוריות אם יוחלט לעבור לבחירות יחסיות אזוריות , ארבע החלופות שהוצגו לעיל יכולות להיות דרך הולמת להכנסת יסוד האיזור , שכן הן מבוססות על שתי אמות המידה הרצויות והמתאימות לישראל — היחסיות והייצוגיות . יתר על כן , יש בארבע החלופות הללו כדי להבטיח גם את השגתן של אמות המידה האחרות , ובכלל זה חיזוק כוחן של המפלגות הגדולות , אם כי ...
אל הספר