ג. רפורמות נקודתיות בשיטת הבחירות של נורווגיה

נורווגיה היא דוגמה נוספת למדינה שנהוגה בה שיטת בחירות יחסית יציבה למדי זה עשרות שנים . מאז שינה בית הנבחרים הנורווגי ( Stortinget ) ב 1920 את שיטת הבחירות מהשיטה הרובית לשיטה היחסית , התקבלו בה רפורמות נקודתיות קלות אחדות . להלן יידונו המאפיינים הייחודיים והשינויים הנקודתיים בשיטת הבחירות . המאפיין הראשון של שיטת הבחירות בנורווגיה הוא מבנה פתק הצבעה מפלגתי , כלומר ההצבעה היא לרשימות מפלגתיות — כל אחת מהן מציגה רשימה נפרדת ושונה ב 19 מחוזות בחירה רב נציגיים . על גבי פתק ההצבעה מופיע שמו של המועמד , מינו , מקום מגוריו ומקצועו , וכן מידע רלוונטי לייצוגן של קבוצות חברתיות בנורווגיה . מספרם של המועמדים בכל רשימה מפלגתית תלוי בגודל המחוז , אבל המפלגות רשאיות גם להציג עד 6 מועמדים נוספים מטעמן במחוז ( סעיף 2 ) 6 ) לחוק הבחירות ) . כך , לדוגמה , במחוז המיוצג בבית הנבחרים על ידי 4 נציגים , כל מפלגה תציג רשימה של 4 עד 10 מועמדים ; במחוז אוסלו המפלגות יכולות להציג רשימות שבין 17 ל 23 מועמדים . על פי רוב המפלגות נוטות להציג את מספר המועמדים המרבי המותר על פי חוק , אך מובן שרק למועמדים העומדים ב...  אל הספר