ב. החלוקה למחוזות בחירה ומספר המושבים למחוז

המאפיין השני בדיון בשיטות בחירה נוגע לחלוקת המדינה לאזורי בחירה — חלוקה גאוגרפית ליחידות אזוריות בסיסיות לצורכי בחירות . הבוחרים ניגשים להצביע איש איש בנקודת ההצבעה ( הקלפי ) באזור הבחירה שהוא משויך לו , ובסופו של יום הבחירות נספרים בנקודה זו קולות המצביעים . מפלגות מתמודדות באזורי הבחירה על תמיכת הבוחרים , ומי מהן שתזכה בקולות הנדרשים , מועמדיה ייבחרו לייצג את מחוזותיהם בבית המחוקקים . על פניו יהיה מי שיטען כי מדובר בעניין טריוויאלי של חלוקה מנהלית בעלת חשיבות משנית בכל הקשור לשיטות בחירה . ואולם דווקא לעניין החלוקה לאזורי הבחירה יש חשיבות רבה , בעיקר בכל הנוגע למידת היחסיות של תוצאות הבחירות . כמה חוקרים אף קבעו כי שאלת החלוקה לאזורים היא הקביעה הראשונה בחשיבותה מכל מאפייני שיטת הבחירות — אף יותר מנוסחת הקצאת המושבים ( שם ; . ( Monroe and Rose , 2002 10 הרפורמה בשיטת הבחירות שיושמה לראשונה ב 1999 פיצלה את ההצבעה לנשיא מההצבעה הממוזגת . ההצבעה לסנטור ולרשימה המפלגתית נותרה זהה . אגב , בוליביה והונדורס הן שתי דוגמאות נוספות למדינות שנהוגה בהן הצבעה ממוזגת , אך הן לא נכללו במחקר זה . כ...  אל הספר