ח. קהילת קורבן מדומיינת

בספרו קהילות מדומיינות מגדיר בנדיקט אנדרסון אומה " קהילייה פוליטית מדומיינת " , ועל בסיס הגדרה זו הוא מתאר את תהליך התפתחות הלאומיות . וכך הוא כותב : " זו קהילייה מדומיינת , משום שאפילו באומה הקטנה ביותר , אין החברים בה מכירים את רוב החברים האחרים , אינם פוגשים אותם , או אפילו אינם יודעים עליהם משהו , ועם זאת בתודעתו של כל חבר באומה יש דימוי של שייכותם לאותה קהילייה " . במובן מסוים אפשר לשאול את ההגדרות של אנדרסון ולהמיר אותן לנושא שאנו עוסקים בו — מקהילת לאום מדומיינת לקהילת קורבן מדומיינת . כמו אנדרסון גם אני גורס שב " מדומיינת " אין הכוונה להמצאה או לזיוף אלא לשיח מכונן זהות , שבו אנשים רבים שאינם מכירים זה את זה חשים תחושת שייכות וקשר על בסיס פיתוח תודעה קורבנית מעצבת זהות . במילים אחרות , בולטותו של השיח הקורבני היא גם תוצאה של שיח שמזין את עצמו על ידי יצירת קהילת קורבן מדומיינת . כך , אנשים הקוראים את כתבי ההאשמה של בלבן , גולץ , שוחט , שטרית ואחרים מרגישים שכותבים אלה הצליחו להקנות מבע לנוכחות של ההוויה הקורבנית בחייהם . ביטוי מוחשי להיווצרות קהילת קורבן מדומיינת ניתן למצוא בדבר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר