" קורבנות הממסד " , " קורבנות המערכת " , " קורבנות הנכבה " , " קורבנות השלום " , " קורבנות אוסלו " , " קורבנות מדיניות הממשלה " , " קורבנות הפריפריה " , " קורבנות האפרטהייד " , " קורבנות ההפרטה " , " קורבנות הסחר בבני האדם " , " קורבנות האלימות המינית " , " קורבנות אונס " , " קורבנות אופנה " , " קורבנות ריאליטי " , ובעקבות מבצע עופרת יצוקה " קורבנות גולדסטון " — כל אלה הם רק מדגם קטן של ביטויים שכל אחד מהם מעלה אלפי מאמרים בכל חיפוש באינטרנט . השיח התקשורתי הציבורי של השנים האחרונות הפך את המילה " קורבן " לאחת ממילות המפתח מכוננות הזהות המרכזיות . בצד השימוש הדומיננטי במילה " קורבנות " בשיח הציבורי , גם השיח המחקרי פיתח שפה ויקטימולוגית עשירה . ראשית , הוויקטימולוגיה הייתה לדיסציפלינה מדעית מוכרת ונחקרת ולתחום התמחות בחוגים לקרימינולוגיה ולסוציולוגיה . בארץ ובעולם מתקיימים כנסים רבים העוסקים בתחום זה , כמו " הסימפוזיון הבינלאומי על ויקטימולוגיה " או " הסימפוזיון הוויקטימולוגי 215 אחרי מבצע " עופרת יצוקה " בעזה הואשמו כמה לוחמי חטיבת גבעתי שהורו לילד בן 9 לפתוח תיק חשוד . הלוחמים הורשעו...
אל הספר