פרק רביעי ההסדר המוצע

בשנת 2014 החליטו שרת המשפטים דאז ונשיא בית המשפט העליון דאז על החלת פיילוט לשידור חי של דיונים מבית המשפט העליון בנושאים בעלי חשיבות ציבורית , הן בהליכים פליליים , הן בהליכים אזרחיים והן בעתירות לבג " ץ . הפיילוט שעליו דווח באמצעי התקשורת היה כללי מאוד , וההכרזה עליו לא לוותה בהסדר מפורט ומנומק המסביר את הרציונלים שביסודו . יתר על כן , נראה שהרשויות לא נתנו את דעתן למכלול ההיבטים — משפטיים , ציבוריים ומעשיים — הנוגעים לסוגיית הסיקור האודיו – ויזואלי ולא הציגו הסדר המתמודד עם היבטים אלו ועם החשיבות האיזון ביניהם . ההחלטה על יישום הפיילוט גם לא לוותה במנגנון מחקר מסודר לניתוח השפעותיו על ההליכים המשפטיים בבתי המשפט בישראל . אציע להלן מדיניות משפטית ברורה באשר להתרת הסיקור , בהתייחס לסוגי ההליכים והערכאות ששידורם מותר , להליכים להגשת בקשות למניעה או להתרה של סיקור , לאמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בהחלטה זו ולמנגנון שיבחן את השפעותיו של הפיילוט על ההליכים המשפטיים . לשיטתי , ראוי לאמץ מדיניות סדורה של סיקור אודיו – ויזואלי המתיישבת עם מגמות דומות בבתי משפט רבים — בוודאי של הערכאות ה...  אל הספר