מבוא

הסוגיה של פתיחת בתי המשפט בישראל לכלי התקשורת המשודרת ( היינו : הקלטה , צילום ושידור ) אינה סוגיה חדשה , והיא שבה ומתעוררת במקומותינו מעת לעת ובהקשרים מהקשרים שונים . בשנת 2014 החליטו שרת המשפטים דאז ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס על פיילוט שבו הועברו בשידור חי שני דיונים בלבד של בית המשפט העליון : בספטמבר 2014 קיים בית המשפט העליון דיון נוסף בהרכב מורחב של שבעה שופטים בשאלת אחריותם הפלילית של נהגים במרוצי מכוניות המתקיימים בישראל , והדיון הועבר בשידור אודיו ישיר ; בנובמבר 2014 הועבר שידור חי מצולם של דיון בבית המשפט העליון , גם הוא בהרכב מורחב של שבעה שופטים — הפעם בעתירה נגד הטכניון בבקשה להורות על ביטול סעיף 4 לחוק גיל פרישה . במסגרת הפיילוט לא פורסמו רשמית נהלים ברורים או אמות מידה מנחות , אך מהדיווחים בעיתונות עולה כי הפיילוט היה אמור לחול על דיוני בית המשפט העליון בסוגיות בעלות משמעות ציבורית וחוקתית ולא בעניינים אישיים . מאז חודש נובמבר 2014 לא שודרו דיונים נוספים . הסדרת הסיקור התקשורתי של הדיונים בבתי המשפט בישראל היא צורך השעה וכל התייחסות אליה צריכה להתבסס...  אל הספר