קצינים בממשל הצבאי של הסובייטים התלוננו על מעשיהם של גדודי השלל הפוגעים במאמציהם לגייס תמיכה עממית במשטר הכיבוש . בסיור בברלין הצביע קצין פוליטי אחד בצבא האדום על קבוצת בתי מגורים חדשים ואמר לקומוניסט גרמני בכיר וולפגנג לאונהרד ( : ( Leonhard " שם גר האויב " . " מי — הנאצים ? " שאל לאונרד המופתע . " לא , גרוע מזה : כנופיית הפיצויים שלנו " . רוסים אחרים נקרעו בסבך של רגשות סותרים : גאווה על הישגיה של ארצם , קנאה ברמת החיים הגבוהה יותר המקובלת במערב אירופה , טינה כלפי הטפות המוסר של האמריקנים ושאיפה ליתר חירות אישית . הסכיזופרניה הפוליטית באה לידי ביטוי בצילום של צלם הקרב הנודע יבגני חאלדיי ( Khaldei ) של התמונה האיקונית שנראו בה חיילים סובייטים מניפים את הדגל האדום בראש הרייכסטאג . חאלדיי לא שכח מעולם שהפשיסטים רצחו את אמו ואת שלוש אחיותיו . " הם לא ירו בהן . הם השליכו אותן לבור בעודן בחיים עם 75 אלף איש יחד " . בשעה שהתהלך חאלדיי ברחובות העיר החרבה והמעלה עשן , הוא נדהם מהיקף הנזק שגרמו המפציצים של האמריקנים ושל הבריטים . הוא חשב שלבעלות הברית המערביות אין זכות להטיף מוסר לצבא האדום הה...
אל הספר