שונות בתכלית . בולן הוצב בבית הלבן כיועץ של פד " ר לענייני הסובייטים . הוא היה דיפלומט מעשי שנענה לרצונותיהם ולציפיותיהם של אדוניו הפוליטיים . בהצעותיו של קינן לחלוקת גרמניה ואירופה לשני גושים אידאולוגיים מנוגדים הוא ראה הצעות לא מעשיות לחלוטין מבחינה פוליטית ומבחינת יחסי ציבור . " דמוקרטיה אינה יכולה לנקוט מדיניות חוץ כזאת " , הטיף לקינן . " רק מדינות טוטליטריות יכולות להוציא מדיניות כזו אל הפועל " . להבדיל מבולן אוהב החברה , קינן המופנם לא הוטרד מדעת הקהל . הוא בחן את היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית באנליטיות מובהקת כתרגיל אינטלקטואלי משוחרר ממיני גחמות מבולבלות של פוליטיקה מעשית . כששב קינן למוסקבה ב 1944 כמספר שתיים של הארימן , הוא הרגיש כי הוא מבודד ואינו זוכה להערכה שהוא ראוי לה . המגבלות שהוטלו על זרים העיקו אפילו יותר מאלה שנהגו בכהונתו הקודמת בתקופת הטיהורים הגדולים של סטלין . למרות הברית במלחמה נהגה המשטרה החשאית של הסובייטים בדיפלומטים אמריקנים כאילו היו נושאי מגפות שיש להרחיקם מאזרחים סובייטים פשוטים . היה אפילו קשה יותר מבעבר להשיג תגובה לפניות למידע מאנשי הקשר הרשמי...
אל הספר