למחרת השבעתו של הארי טרומן לנשיא ה 33 של ארצות הברית הוא חזר לגבעת הקפיטול . הוא סעד ארוחת צהריים עם ראשי הקונגרס שהכיר מקרוב בעשר שנות כהונתו בסנאט . בצאתו ממשרדו של יושב ראש הסנאט ניגשה אליו חבורת כתבים . רבים מהם הכירו אותו כהארי , חברם למשחקי הפוקר . הוא לחץ את ידם של כל אחד ואחד מהם , ועיניו נמלאו דמעות . " בחורים " , אמר להם , " אם אתם נוהגים להתפלל , התפללו למעני היום . אינני יודע אם קרה לכם , חברים , שערמת חציר נפלה על ראשכם . אך כאשר סיפרו לי אתמול מה קרה , הרגשתי כאילו הירח , הכוכבים וכל כוכבי הלכת נפלו עליי " . " בהצלחה , אדוני הנשיא " , אמר אחד העיתונאים . " הלוואי שלא היית צריך לפנות אליי בתואר הזה " . בן לילה היה טרומן למנהיג מעצמת העל המתעצמת בשיאה של רעידת אדמה גלובלית . עתה הוא היה המפקד העליון של צבא , שהיו בו 12 מיליון איש באירופה ובאסיה . הוא היה מבוהל ומפוחד מעט . כפי שהודה בעצמו , הוא לא ידע דבר על ענייני חוץ . קודמו לא הכשיר אותו לאתגר שבמשא ומתן עם ענקים כסטלין וכצ ' רצ ' יל , והוא הכיר אותם רק מן המוניטין שיצא להם . ב 82 ימי כהונתו כסגן הנשיא הוא היה רק בשתי ...
אל הספר