שמואל שקולניקוב נתחיל בהבחנה בסיסית . נבחין בין מה שנסכים לקרוא לו , לצרכינו כאן , הסבר לבין מה שנקרא לו הבנה . הסבר הוא המהלך הנהוג במדעי הטבע הניסויים והתצפיתיים . עיקרו הכפפת מקרה פרטי לחוק כללי , והוא עונה , על פי דרכו , על השאלה מדוע . מדוע התחממה פיית המשאבה כשדחסתי בה אוויר לצמיג האופניים שלי ? כי הלחץ נמצא תמיד ביחס ישר לטמפרטורה וביחס הפוך לנפח . אם נפח הצמיג קבוע , הגדלת הלחץ בתוכו תביא לעלייה במעלות החום . כשאשחרר את הלחץ בצמיג , השסתום יתקרר , תמיד לפי אותה נוסחה . יש לשים לב שהמקרה הזה נבחן רק בהתייחס ללחץ , לטמפרטורה ולנפח . התכונות הפרטיות של המקרה , כגון אם המשאבה הייתה משאבת יד או משאבה חשמלית , כמה שילמתי עבורה , מה צבעה וכיוצא באלה , מושמטים כלא רלוונטיים . המקרה נבחן רק כמקרה פרטי של חוק כללי , מתוך התעלמות , למעשה , מפרטיותו . בהיבט המסוים שבו הוא נבחן , הוא דומה לכל המקרים האחרים הנבחנים ביחס להיבט זה . המקרה הפרטי מופקע מפרטיותו ונבחן בשווה לכל מקרה אחר שאפשר להחיל עליו את הנוסחה הזאת . ואילו הבנה היא לעולם הבנת המקרה הפרטי בתור שכזה . הבנה היא ראיית הפרט בפרטיות...
אל הספר