תודעת השואה וזיכרון השואה במדינת ישראל עברו מהפכים ושינויים מפליגים מאז קום המדינה ועד ימינו . ההתייחסויות למעשיו של קסטנר עשויות אולי לשמש מעין נייר לקמוס לשינויים אלה , שמטבע הדברים השפיעו רבות גם על הוראת השואה בבתי הספר . אלה הן שלוש נקודות המבט העיקריות ביחס לשואה , ואפשר לראותן כשלושת השלבים בהתפתחות של תודעת השואה בישראל : שואה וגבורה ( (; 1961 - 1948 שואה ותקומה ( (; 1980 - 1961 האינדיבידואליזציה של זכר השואה ( 1980 עד ימינו ) . בראשית ימי המדינה , עד משפט אייכמן ( , ( 1961 הוצמדה הגבורה לשואה . בשנת 1951 חוקקה הכנסת חוק יום זיכרון שנקרא אז “ יום השואה ומרד הגטאות " . מכאן יובן מדוע רצו תחילה לציין את היום במועד פרוץ מרד גטו ורשה , אך המרד פרץ בי״ד בניסן , היום שבערבו חל ליל הסדר . לכן נבחר תאריך אחר , כ״ז בניסן ( ימים ספורים לאחר תום חג הפסח ולפני יום הזיכרון לחללי צה״ל ויום העצמאות ) למרות הבעייתיות ההלכתית של נשיאת הספדים בחודש ניסן . רק בשנת 1959 חקקה הכנסת חוק “ יום הזיכרון לשואה ולגבורה״ ( מהגדרת שמו של היום אפשר להסיק לכאורה שהגבורה הייתה שוות ערך לשואה ) . זאת ועוד , הג...
אל הספר