המחזה "קסטנר" מאת מוטי לרנר: בין עדות לתיעוד

התרכזו בשאלת הגבורה והכבוד . לפי תפיסה זו ליהודי הונגריה לא היו שום סיכויים מכיוון שלא היו להם שום משאבים פיזיים ולא חוסן נפשי להציל את עצמם , ולכן קסטנר כיוון אל הרע במיעוטו . ומכיוון שהעם היה אבוד ממילא , לא הייתה כל חשיבות למעשי קסטנר ולהסתרת המידע על אושוויץ . השופט אגרנט קבע כי " קסטנר היה נקי , לא היה מה לעשות , העם היה אבוד , נגזר עליו ללכת כצאן לטבח . השיתוק הנפשי המם את יהודי הונגריה , אם בשל היראה שהטיל עליהם הצורר הנאצי ואם בשל רוח השאננות באשר לגורלם " ( שם : ; 65 וראו שם גם קטעים מעמודים 2120 - 2117 מתוך מפסק הדין של בית המשפט העליון ) . למעשה גישתו של השופט הלוי ביטאה רעיון הומניסטי דמוקרטי , שלפיו חיי כל אדם , גם של יהודי הונגריה , שווים ביסודם . האדם הוא יצור אוטונומי , אנושי , ויש לו הזכות להחליט על גורלו , גם אם הוא יהודי גלותי שנדון לכליה ( שם : . ( 70 רעיון זה נשכח לגמרי כאשר דחו את פסק דינו של הלוי באופן גורף . לעומת זאת פסק דינו של השופט שמעון אגרנט התבסס על התפיסה שהמנהיג הוא בעל הסמכות להעריך את המצב , ולפיכך קסטנר כמנהיג החליט את אשר חשב לטוב ביותר . פסק דינו ש...  אל הספר