הסדרי הצנזורה הנהוגים בישראל אינם תואמים עוד את המציאות בישראל . הצנזורה במתכונתה הנוכחית היא הסדר בעל אופי שרירותי ולא דמוקרטי , והיא אינה תואמת את ערכיה של ישראל כמדינה דמוקרטית . הרכיב הוולונטרי בהסדר — ההסכם עם ועדת העורכים — הוא מפלה ואינו תואם עוד את המציאות התקשורתית המבוזרת בישראל , שאין בה קונסנזוס ערכי והיא פרוצה לעולם התקשורתי הרחב . ההסדרים הפליליים בהקשרים אלה שרירותיים , דרקוניים ופוגעים בחופש העיתונות — והסדרי איסור הפרסום יוצרים לא פעם סיטואציות אבסורדיות הפוגעות בחופש העיתונות ובזכויות אדם . מעל לכול , הסדרי הצנזורה , האיסורים הפליליים וצווי איסור הפרסום במתכונתם היום אינם תואמים עוד את המציאות התקשורתית שנוצרה בעקבות המהפכה הדיגיטלית . בהקשר זה אין לקבל את הטענה הנשמעת לא פעם שרפורמה בהסדרי הצנזורה בישראל עלולה לקלקל מה שאולי דורש תיקון אך עובד היום במידה סבירה . טענה זו משולה להטמנת הראש בחול . המציאות התקשורתית צועדת קדימה ומשאירה את הסדרי הצנזורה הרחק מאחור . לא ירחק היום שבו יהפכו הסדרים אלה לא רק ללא דמוקרטיים , מפלים , שרירותיים , דרקוניים ופוגעים יתר על המידה ב...
אל הספר