רק מדינות מעטות בעולם הדמוקרטי מפעילות צנזורה על פרסומים מטעמי ביטחון בזמני שגרה כפי שנהוג בישראל . דרך המלך הננקטת בעולם הדמוקרטי נגד פרסומים שפוגעים בביטחון המדינה , אם בכלל , היא הטלת סנקציות מאוחרות על ידי המדינה ( למשל אוסטרליה ויוון ( או על ידי גופי רגולציה מדינתיים או וולונטריים ( למשל אוסטריה (; או באמצעות מניעת פרסומים מראש על ידי צווים שיפוטיים ( למשל בוסניה הרצגובינה וברזיל ( . הסדרי צנזורה מוקדמת מטעמי ביטחון יש בדמוקרטיות ספורות , בדרך כלל כמורשת מתקופה לא דמוקרטית ( למשל הודו ודרום אפריקה ( . ככלל אימוץ של הסדרי צנזורה מטעמי ביטחון מאפיין כרסום במידת הדמוקרטיות ( למשל הונגריה וטורקיה ( . בפרק זה נסקור כיצד בריטניה מנסה למנוע פרסום של מידע מטעמי ביטחון . ההסדר שחל בה דומה להסדר בישראל , ולכן הלקחים שאפשר ללמוד ממנה רלוונטיים יותר מן ההסדרים של מדינות אחרות . בבריטניה חל הסדר ייחודי של מוסד צנזורה וולונטרי באחריות משותפת של מערכת הביטחון ואמצעי התקשורת . הסדר זה דומה בחלק ממאפייניו להסכם ועדת העורכים הישראלי . נוסף על כך נעשה בבריטניה שימוש בצווי איסור פרסום ובהוראות מדיני ...
אל הספר