צנזורה על מידע שעלול לסכן את ביטחון המדינה בעתות חירום או מלחמה מקובלת בעולם הדמוקרטי ונתפסת כנגזרת של הזכות לחיים , שלמענה מוצדק ואף מתחייב להגביל את חופש העיתונות . עם זאת , ההסדרים החלים בישראל בנוגע לצנזורה צבאית ולצווי איסור פרסום הם בעייתיים . ההסדר הפורמלי המכונן את הצנזורה הצבאית במדינת ישראל , תקנות ההגנה ( שעת חירום ( המנדטוריות , הוא הסדר מיושן ואנטי - דמוקרטי . בצדו מתקיים הסדר לא פורמלי בין ועדת העורכים לבין רשויות הביטחון , אך יש בו משום פגיעה בתקשורת הלא ממוסדת ובזכות הציבור לדעת . אפיק חלופי שאליו פנו רשויות הביטחון בשנים האחרונות — בקשות לבתי משפט להוציא צווי איסור פרסום — מתקיים אף שאין לפרקטיקה זו בסיס ראוי בחוק . נוסף על צווי איסור הפרסום ועל הצנזורה הצבאית , המהווים מניעה מוקדמת של ביטוי , יש בדין הפלילי הוראות העוסקות בגילוי סודות בעלי ערך ביטחוני , ואלה מכונות שלא בצדק " עברות ריגול חמור " . הוראות אלו הן משום ענישה מאוחרת , לאחר שכבר פורסם מידע . בהוראות אין מדרג מתאים של חומרה בין סוגים של מידע ( למשל , בין סודות חמורים לבין מידע שגילויו איננו כרוך בנזק חמור (;...
אל הספר