בחלק זה אעיין בבחינה החוקתית כפי שפיתח אותה בית המשפט בפס " ד Oakes ובפסיקה מאוחרת יותר . אדון בשני שלבי הבחינה — שלב זיהוי הפגיעה ושלב הצדקתה באמצעות פסקת ההגבלה . הדיון בפסקת ההגבלה יתחלק לתת חלקים על פי המבחנים שפיתח בית המשפט : בחינת קיומו של עיגון סטטוטורי להגבלה , חשיבות התכלית ומידתיות ההגבלה . שלב אחרון זה , מבחן המידתיות , יתחלק לשלושה מבחני משנה שקבע בית המשפט : מבחן הקשר הרציונלי , מבחן מינימליות הפגיעה ומבחן המידתיות במובן הצר . לבסוף אדון בשתי דרישות אשר חולשות על הבחינה החוקתית בכללותה ואינן שלבים עצמאיים — הדרישה שההגבלה תהלום חברה חופשית ודמוקרטית והדרישה שהצדקת ההגבלה תהיה בת הוכחה . 90 ראו למשל את עמדתו של השופט ריבלין בעניין עדאלה ( איחוד משפחות ) , שם הוא ראה באינטרס שקידם החוק — ביטחון הציבור — אגד של זכויות אינדיווידואליות לחיים . " ההבחנה בין השניים — בין האינטרס לבין הזכות — היא לעתים קשה , והמקרה שבפנינו יעיד . לכאורה ערך מסוג אינטרס כאן — אינטרס הציבור . אלא שבמקרה זה מתחדדת דמות הציבור [ ... ] בטחון הציבור דובר כאן בזכות לחיים ממש [ ... ] הגבולות בין אינטרס ה...
אל הספר