רביעית , בהשוואת צד הזכות לצד התכלית יש להביא בחשבון כי כשמדובר בקידום התכלית מדובר באפשרות ברמות שונות של הסתברות , ואילו בצד הזכות , ככלל , מדובר בפגיעה ממשית . הפגיעה הממשית קיימת כבר מכוח ההכרעה הנורמטיבית המסייגת את הזכות . כבוד האדם של האסירים נפגע כבר בעת שהמחוקק מייסד בית סוהר פרטי ומעניק לגורם פרטי בעל אינטרס עסקי סמכויות פיקוח , שיטור ומשמעת כלפי האסירים . גם כאשר הפגיעה בזכות מותנית בהתקיימות תנאים מסוימים , אין זה גורע מהאופי הממשי של הפגיעה . כאשר המשטרה ( או אדם פרטי ) מוסמכת להרוג את הפוגע בקניין , נפגעת מניה וביה הזכות לחיים . הוא הדין בשאר סמכויותיהם של גורמי אכיפת החוק . הוא הדין בחופש הביטוי שנפגע כאשר מאפשרים להטיל עיצומים בגין ביטוי . כל הרעיון שביסוד הסמכות או הכוח להטיל עיצומים הוא לגרום שאנשים יירתעו מביטויים מסוימים . לכן נפגעת הזכות לחופש הביטוי מיד עם כניסתו של חוק כזה לתוקף . חמישית , מתבקשת אזהרה עצמית של המחליטים ושל מקבלי ההחלטות בדבר ההטיות הפועלות עליהם ועל השפעתן על המחליטים . כאן מתעוררות שאלות מעניינות : האם המודעות להטיות עוזרת ? מה עוד ניתן לעשות ?...
אל הספר