בספר שלפנינו נבחנה הסוגה העממית – שירי חיילים – סוגה ותיקה בתרבות הצהלית , שלא זכתה עד כה למחקר . קורפוס המחקר הנוכחי תחום כרונולוגית בין השנים 1940 ל - 2008 וכולל 683 שירי חיילים וחיילות ישראליים . השירים המוקדמים הם שירי ההווי של חיילים ארץ ישראלים שהתנדבו לשירות בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה , והאחרונים הם שירי חיילים בצה "ל בימינו . קורפוס השירים עמד במרכזו של תהליך המחקר . היות שלא היה עד כה קורפוס דומה , ניגשתי לבחינתו כאל לוח חלק . השלבים הראשונים היו מיפוי התופעות הבולטות בקורפוס : התמאטיקה של השירים , הנוסחאות הלשוניות החוזרות בהם , שפתם וסגנונם וקשריהם המורכבים לפזמון הפופולארי שביסודם היו הנושאים הבולטים שעלו בראשית העבודה . המסקנה הראשונה הייתה כי שירי החיילים מהווים אמצעי תקשורת רב ערוצי לניהול דיאלוג של החיילים עם סביבתם החברתית הקרובה והרחוקה . התובנה כי השירים ממלאים תפקיד תקשורתי נולדה מתוך תהליך שנראה טכני לכאורה – מיון השירים לקבוצות נושאים מובחנות . מיון זה ובחינת כל קטגוריה באופן ייחודי גררו בהכרח את האבחנה בדבר התפקידים התקשורתיים המרובים שהם ממלאים בחיי הח...
אל הספר