הגוף כשדה קרב חברתי

אקט של השפלה , היא משמרת את ההכרה במעמדו המכובד של האדם הנובע ממוצאו , שמעשיו אינם מוחקים אותו מכיוון שהוא נוגע לא רק לאדם הפרטי אלא גם למשפחתו . עריפת הראש מעידה שהיה משהו רב ערך לערוף אותו . גם כאשר החברה המודרנית התנערה מצורה זו של הריגה , היא שימרה את הריטואל של הסטירה על הפנים כאתגר לכבודו של האדם . נהוג היה שפגיעה בכבוד תוכל להירפא רק על ידי דם . מכאן , כל צורה של פגיעה פיזית מרמזת על פגיעה בכבוד בשל הספירה האידאלית המקיפה את כבודו של האדם . בשירים מתרחשים תהליכי החליפין של הכבוד באופן מילולי ולא באמצעות פעולות . אך העיקרון של שלילת הכבוד באמצעות הגוף נותר על כנו , והגוף הופך לשדה מערכה שעליו מתגוששים הכוחות החברתיים . העלבונות הנפוצים ביותר הם אלה שתכליתם לשלול מן הגוף הגברי את הזכות לגבריותו . הכינויים זונות , כוסיות והומואים חוזרים כדבר שבשגרה ברבים משירי הכבוד . הפיכת הגוף הגברי לגוף נשי באמצעות דימויים של חדירה ואונס הומוסקסואלי ( מזדיינים , נתקע לכם , נפתח להם ת ' תחת ) מחללת את גבריותו של הגוף הגברי ומבססת את יחסי השליטה בין המתחרים על בסיס מגדרי שבו הומוסקסואליות משמעה נש...  אל הספר