בעיתונות היומית נמצא לפרקים ראיונות עם לוחמים ביחס לשאלת המוטיבציה להתגייס לשירות קרבי תובעני וקשה . במקרים אלו המוטיבציה לשירות נראית לרוב כנובעת מרצון ומנכונות לתרומה למען הכלל וכן מרצון להתפתחות ולמצוינות אישית . " לא להאמין מה יוצא להם מהפה " כותב בהתפעלות עמית מנגל , עיתונאי ידיעות אחרונות שצילם ודובב טירוני יחידות קרביות באשר לשאלה מדוע בחרו להתגייס לקרבי . " לא להאמין " מכיוון שנוכח ההנחה המקובלת כי " הולך ופוחת הדור " וכי מדובר " בדור של משתמטים " רוב החיילים מעמידים במרכז מניעים הקשורים בקולקטיב הישראלי ובערכים אוניברסאליים : " לשמור על הבית " ; " לתרום כמה שיותר למדינה " ; " לתת את ידי להמשך קיומו של העם היהודי " ; " להציל חיים " ; " להישאר נאמן לערכי הציונות " ; " להיות קצין איכותי ומוסרי " ; " להיות חייל מצוין וצודק " . בין הנימוקים נשמע גם כאלו המתייחסים להבטחה המובלעת הגלומה בשירות הקרבי למיצוב חברתי ולמיצוי אישי ( " להגיע לסיירת " ; " להיות לוחם עד הסוף " ; " להיכנס לעזה , אקשן , מבצעים , להילחם " ) אולם אלו נמצאים במיעוט לעומת המוטיבציה הנובעת מן הרצון לתרום למען הכלל ה...
אל הספר