על עוצמתם של השירים כמנגנון פסיכולוגי תרפויטי רב עוצמה וכיסוד המטשטש את עוצמת המחאה המוצפנת בשירים אלו , למדתי באופן אישי בדרך בלתי צפויה . בכנס אקדמי בנושא " פולקלור ואידאולוגיה " שנערך באוניברסיטת חיפה במאי 2009 ביקשתי להציג כמה דוגמאות מהשירים על מנת לדון בהם מנקודת המבט התיאורטית המדגישה את אופני בניית האפקט הקומי שנוצר בהם . בעודי מציגה את הטקסטים בפני הקהל נוכחתי לדעת שהקהל אינו צוחק . הקהל שנחשף לטקסטים הכתובים שהוקרנו במצגת עצר את נשימתו . בדיון שנערך לאחר ההרצאה עמדו הנוכחים בעיקר על תחושות ההלם והכאב שעוררו בהם הטקסטים . בניתוח האירוע בדיעבד שאלתי את עצמי כיצד נוצר הפער בין התגובה הרגשית שלי לשירים ( שהייתה בעיקרה דומה לזו של החיילים השרים אותם בבדיחות הדעת ) לבין תגובתו ההמומה של הקהל . ניתן למנות שלושה משתנים 14 מירון , . 49 : 1992 15 ביאליק , . 18 : 2007 מרכזיים שהשפיעו על השוני בתגובות : שינוי ההקשר והסיטואציה , שינוי המדיום ומידת הריחוק והקרבה ממושא המחקר . בהקשר לכך , ברצוני להעיר כמה הערות קצרות הנובעות מהסבת תשומת הלב לסיטואציה הפולקלורית בהקשריה החברתיים ולשאלת הריחו...
אל הספר