ייצוג המוות בשירי החיילים: שירי ריסוק ופירוק

שירי הזמר העברי המדגישים בתמלילם המקורי ערכים של לכידות ואחווה , גבורה הרואית וערכים קיבוציים מהווים תשתית נוחה ליצירת שירים שתכליתם לערער על המסר הקיבוצי האידאולוגי באמצעות אירוניה הנובעת מן הפער בין המילים המנמיכות ללחן ולתמליל הגבוה . לעומת השירה הכתובה והפזמון הפופולארי , המתחמקים בדרכים שונות מן העיסוק הישיר במוות , עבור החיילים , בניגוד למשוררים , ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה . אל מול הסמל של המת הממשיך לחיות בזיכרון האומה מציבים שירי החיילים את המת הממשי , המרוסק , שלעיתים איבריו אינם זוכים כלל לקבורה ולהנצחה . בין שיריהם של הלוחמים לא נמצא כאלה המספרים את סיפורם של קרבות בסערת המלחמה . למרות המלחמות הרבות שידעה מדינת ישראל ולמרות ניסיונם העתיר של חייליה בלחימה – אין מתועדים שירים המנציחים קרבות של ממש מול אויב , גם לא קרבות הידועים בציבור הרחב כחלק ממורשת הקרב המיתולוגית של צה " ל . בין שירי הפולקלור לא נמצא מקבילות הזהות ברוחן לשירי הדיוקן מן הזמר הפופולארי המעלים על נס את דמות החייל היפה והאמיץ ( הוא פשוט שריונר , יש לי אהוב בסיירת חרוב , המלח שלי , שיר הצנחן ואחרים ) . הנכחת...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה