הפגישה עם המרחב בשירי החיילים הישראלים החל משנות השמונים אינה פגישה עם טבע ונוף , אלא מפגש עם מרחב צבאי מנוכר המשובץ במוצבי צבא , מרחב עירוני עוין או נקודות ציון ( נ " צ ) על המפה הצבאית . ההתמצאות במרחב במהלך פעילות צבאית נעשית באמצעות מפות קוד צבאיות המהוות מסמך מודיעיני מסווג . מפות טופוגרפיות מדויקות הן מסמכים סודיים . ידע קרטוגראפי הוא כוח , לכן קשור מקצוע זה קשר אמיץ לצבא ולמלחמה . שירי החיילים מאששים טענה זו כשהם מתייחסים אל המרחב מתוך נקודת הראות הצבאית , המדגישה את הכוח ואת העימות המתנהל בתוכו . המרחב המיוצג בשירים אינו המרחב הארץ ישראלי , אלא של האויב הערבי-הפלסטיני , הלבנוני או הסורי המיוצג על ידי נקודות החיכוך המיוחדות שבו . שמות המרחב משקפים את אזורי הסכסוך האופייניים לתקופת השיר . רחובות דאמור , מבצר הבופור , עיישיה , ואדי הסלוקי בדרום לבנון והמוצבים ריחן וכרכום מופיעים בשירים שחוברו בשנות השמונים והתשעים , שנות הפעילות הארוכות בלבנון ; בשירים משנות התשעים ואילך עובר מרחב הפעילות דרומה , ועיקר המקומות המוזכרים בשירים נמצאים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה : העיר עזה , שכונ...
אל הספר