המרחב הוא היבט אחד של מרחב - זמן ( כרונוטופוס , בלשונו של בכטין ) . המישור הכרונוטופי של ארגון המרחב מתייחס לזמן - חלל בשני היבטים : סינכרוניים ודיאכרוניים . ההיבטים המרחביים הסינכרוניים ביחסם המשתנה אל הזמן קובעים את הסטאטיות או את הדינאמיות של הטקסט . היבטים אלו מתוארים במונחים של מנוחה או תנועה . מנוחה היא כבילות להקשר מרחבי נתון , ואילו תנועה היא היכולת להינתק מהקשרים מרחביים ולהחליף את ההקשרים . בהיבטים הדיאכרוניים מתייחס המישור הכרונוטופי לכיווני התנועה במרחב וממקם אותם על רשת של צירים בעלי כיוונים מוגדרים ואופי מוגדר . הארגון הכרונוטופי רואה את המרחב כולו במונחים של שדה - כוח שבו התנועה או המנוחה המתבצעות בעולם של הטקסט הן פרי של כוחות שונים : רצונות , שאיפות , חלומות וכדומה . בשירי החיילים מרכיב חלל - הזמן דומיננטי ביותר . הן החלל והן הזמן הכרוך בשהות במרחב נתפסים כיסודות קיומיים של ממש . הפרספקטיבה של הדוברים היא פרספקטיבת חלל - זמנית מובהקת . הנוסחה " אני כאן עכשיו" מופיעה בטקסטים בגילומים שונים ומגוונים : " אני עכשיו על המגדל / כה עייף ומתוסכל [ " [ ... ( שיר מס ' 95 ) " אהו...
אל הספר