העשור השני למדינת ישראל שהחל עם חגיגות העצמאות ב - 24 באפריל 1958 היה עשור של תמורות ושינויים ברוב ענפי היצירה התרבותית הישראלית . תמורות אלו שיקפו את הדו ערכיות של התרבות הישראלית באותה תקופה , שבה הערכים הלאומיים הישנים עדיין לא פינו לחלוטין את מקומם לערכים הבורגניים החדשים שהחלו לתפוס את מקומם במרכז הבמה התרבותית . בתחומה של היצירה הספרותית מתחיל להופיע שינוי בפואטיקה הספרותית המתקדם לקראת היפוך מוחלט של עולם הערכים הטיפוסי לבני הדור . לצד 39 גרץ , . 283 : 2000 יצירות רחבות יריעה המסכמות ו " מעכלות " את חוויית הקולקטיב בהקמת המדינה וגיבוש דמותה בשנותיה הראשונות , מופיעות יצירות שבהן המרחב הפרטי האישי תופס את מרכז הבמה . בעוד היצירות המסכמות עושות זאת ברוח האפוס הציוני של " מגלות לגאולה " ומתוך נאמנות לאתוס הציוני הבסיסי , על אף הביקורת עליו והנכונות לקורבן , היצירות החדשות נוטות לפואטיקה המעמידה את האני המספר במרכז , העורך עם עצמו חשבון נפש קיומי-אוניברסאלי ומתנכר במידה מסוימת לאתוס הציוני הקיבוצי ולמוסר החברתי המקובל . הקולנוע הישראלי אף הוא נותן ביטוי למציאות החדשה המתהווה בארץ ול...
אל הספר