שירים מסוימים מנהלים דיאלוג גלוי עם עמדות ערכיות ואידאולוגיות המושמעות בשיח הציבורי האזרחי . השירים משמשים ערוץ תקשורת פתוח וזמין וכמעט חסר מגבלות , לתגובה על מסרים העולים בשיח החברתי הציבורי שלחייל אין כל אפשרות להגיב עליהם באופן אחר . טקסטים אלו מנהלים דיאלוג בין האוטוביוגרפיה להיסטוריה – בין הסיפור של העצמי לבין הנרטיב ההיסטורי . לתפיסתם של ברונר וגורפין , טקסטים מסוג זה מכונים סיפורים דיאלוגיים הואיל והם נבנים בתהליך של דיאלוג . מקום התרחשותו של הדיאלוג אינו בתוך הטקסט עצמו , אלא בשיח על אודות הטקסט , החברה והעצמי . הסמכות אינה נטועה בתוך גרסה זו או אחרת של הטקסט המדובר , אלא במעמדו התרבותי הסמכותי של המדבר . הטקסט נתפס כסמכותני מכיוון שקודם לו שיח של סמכות המגובה בכוח חוקי , פוליטי , מוסרי , חברתי או תרבותי של המספר . כל סיפור דיאלוגי בוחן כיצד מוגדר כוח , כיצד הוא זוכה להכרה או כיצד הוא עשוי להשתנות . לפיכך כל ביצוע – לא רק שהוא מבטא כוח , אלא בעצם ביצועו הייחודי גם מייצר אותו . כקולות מן השוליים שירי החיילים הם נוסח הקורא תיגר על הנרטיב הציבורי , מתחרה בטקסט הסמכותני ומבקש לערער...
אל הספר