גם קריטריון ההפצה אינו מוחלט , ומתקיימים בו שלושה ערוצים מרכזיים : הפצה בעל פה , הפצה בכתב והפצה באמצעים המוניים . הנורמה הרווחת היא הפצת השירים בעיקר באמצעות המסורת המילולית , מפה לאוזן . השירים מופצים בגבולות הקבוצה המצומצמת , ומקום חיותם הטבעי הוא מסגרת הפעילות הצבאית של הקבוצה . הקבוצה המצומצמת מנחילה את השיר לבאים אחריה : ותיקים מלמדים צעירים , מפקדים מלמדים פקודים וכיוצא בזה . השירים אינם יוצאים מתחום קבוצת הזיקה של החיילים בצבא ואינם מופצים באופן המוני או מסחרי לקהל הרחב . לעיתים מורחבים גבולות הפעילות הצבאית גם למפגשים חברתיים מאוחרים של הקבוצה המקורית שנהגה לשיר את השירים . מפגשים אלו העשויים להיערך אף שנים רבות לאחר השירות הצבאי עצמו , מהווים מפגש חברתי המנסה לשחזר את החוויה הראשונית של הקבוצה , ומסתייע לשם כך בשירים שלה . בתוך כך אף נוצרים השירים מחדש . האופן הרווח ביותר של הפצת השיר הוא בדרך של חבר מלמד חבר . בערוץ מסירה נוסף מפקדים מלמדים פקודים . חיילים רבים מעידים כי המפקדים לימדו אותם את השיר במסגרת טירונות או קורס , וכי הם אינם יודעים מי חיבר את השיר . לימוד השיר נושא ...
אל הספר