השירים כתקשורת של זהות

כל אחד מהשירים האלו הוא שדר תקשורתי המשלב מילים ומנגינה . הם מופצים בעיקר בעל פה ופתוחים לשינוי ולאלתור . באומנות זו יש לפיכך יסוד של מסורת והמשכיות , וכמו בכל יצירת פולקלור – ריבוי של גרסאות . משום כך נענים השירים להגדרתו של הפולקלור כתהליך אומנותי - תקשורתי המתקיים בגבולותיה של קבוצת זיקה מצומצמת . באמצעותם פונים זה אל זה חיילים הנמצאים יחד באותה הסיטואציה ומתייחסים זה אל זה התייחסות ישירה , חולקים ביניהם ערכים , עמדות ודעות משותפות , ומשתמשים באותה מערכת של סימנים וסמלים לפעילות הדדית חברתית . הנחת היסוד היא כי השירים אינם רק אוסף של פריטים העומדים בפני עצמם , אלא הם תהליך תקשורתי , המתקיים במסגרת קבוצת הזיקה של חיילים וחיילות המשרתים בצה " ל . תקשורת זו מתנהלת מתוך השוליים המרכזיים של החברה הישראלית , מונח שבאמצעותו אני מבקשת לבטא את המתח בין מעמדו המועדף של החייל ( בעיקר הלוחם ) בתרבות ובחברה בישראל – לבין מעמדה השולי של הסוגה שדרכה בא לידי ביטוי קולו של החייל באופן פומבי . שירי החיילים ממלאים תפקיד מרכזי בתהליכי בנייתה של הזהות הקבוצתית , ההכרחית לתפקודה הקוהרנטי של כל מסגרת צבאי...  אל הספר