מאז שלהי שנות השבעים של המאה הקודמת עוברת סין מהפך דרמטי שלא היה כמותו בתולדותיה . חלק ניכר ממהפך זה קשור לשורה של רפורמות אשר יזם דנג סיאו - פינג , יורשו של מאו דזה - דונג כמנהיג סין , ואשר מתומצתות בסיסמה " ארבע המודרניזציות " . כל הארבע עוסקות בענייני פנים של סין : מודרניזציה של חקלאות , תעשייה , מדע וטכנולוגיה , והגנה לאומית . אין בסיסמה זאת שום אזכור למדיניות חוץ ואפילו לא לקשרים כלכליים בינלאומיים . ואכן , רוב החוקרים של סין בת זמננו תולים את המהפך במעמדה של סין , הן כלפי פנים והן כלפי חוץ , ברפורמות מרחיקות הלכת שהתחוללו בסין אחרי מאו . אין כל ספק שסין אחרי מאו עברה מהפך דרמטי אשר , חרף המשכיות השלטון של המפלגה הקומוניסטית הסינית ( להבדיל ממה שהתרחש בברית - המועצות ובארצות מזרח אירופה ) , שינה לחלוטין את אופיה . אלא שחלק נכבד משינוי זה , אולי המכריע , היה קשור דווקא לחשיפה שלה לזירה הבינלאומית ולמעורבות שלה במערכת הגלובלית . רפורמות וניסיונות לרפורמה כבר היו בסין בעבר , הן בסין הטרום - מודרנית ואפילו בסין של מאו , כך שהרפורמות בסין שאחרי מאו , חרף המשמעויות מרחיקות הלכת שלהן , כ...
אל הספר