חלק זה יעסוק בהשוואה בין פוסקי ההלכה , שדנו בסוגיה שעניינה קביעת קוד התנהגות אנושית אל מול האויב . חשיבות ההשוואה נובעת מהצורך להציג היגדים ראשוניים רבי חשיבות בסוגיות של כוח ומוסר , בשנים הראשונות לקום המדינה . מדובר בפסיקות הלכתיות שילוו את הציונות הדתית מכאן ואילך , ולכן נודע להן ערך רב . נוסף על הצגת עמדותיהם של הרבנים פדרבוש , ולדינברג ורגנשברג , תוצג גם עמדתו של הרב שמריהו אריאלי בנושא . ספרו של הרב אריאלי , משפט המלחמה , יצא בתשל " ב , והוא מייצג בולט של המגמה המנגידה בין " מוסר העמים " למוסר עם ישראל בנוגע לדיני מלחמה . הואיל ומגמה זו תלך ותתעצם משנות ה - 70 ואילך , חשוב להציגה ולהשוותה לספרות פוסקי הדור הקודם . אחד מדיני המלחמה הידועים יותר אשר עוסקים במישרין במוסר לחימה , היא ההלכה הקובעת שאין צרים על עיר מכל הכיוונים , כדי לאפשר פתח מילוט לאויב . הבסיס לדיון ההלכתי הוא הפסוק : " ויצבאו על - מדין כאשר צוה ה ' את משה " ) במדבר לא , ז ( . על כך אומר הספרי ) מטות , קנז ( : " הקיפוה מד ' רוחותיה , ר ' נתן אומר נתן להם רוח רביעית כדי שיברחו " . סביב הלכה זו התקיימה שקלא וטריא הלכת...
אל הספר