גבורת הרוח: חג החנוכה במחשבה הדתית-לאומית בסוף שנות ה-40 ובראשית שנות ה50 -– עימות בין מתינות לאקטיביזם

עד עתה הוצגה העמדה המתונה בציונות הדתית באמצעות ניתוח התבטאויות פומביות מעל דפי העיתונות ובעל פה , על ידי הידרשות לסוגיות ספציפיות שהעסיקו את הציבור הישראלי בתקופה זו ודרך הצגת השקפת עולמו של מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית , משה חיים שפירא . עתה תוצג עמדה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתיבה על חג החנוכה . בחינת מקומו של חג החנוכה בהגות הציונית דתית היא משמעותית משתי בחינות , חיצונית ופנימית : חיצונית – חנוכה היה לחג הלאומי המרכזי של התנועה הציונית , שראתה בו את סמל המאבק הצבאי על החירות המדינית . הציונות הדתית הגיבה להשקפת עולם זו ; פנימית – חנוכה אפשר לשתי העמדות בציונות הדתית , הגאולית - מתונה מכאן והמשיחית-אקטיביסטית מכאן , לחדד את השקפת עולמן בנוגע למשמעות הגבורה ביהדות , ואפשר לעמת בין שתי הגישות . מיתוס חנוכה בציונות מכל חגי ישראל קיבל חג החנוכה חשיבות ראשונה במעלה בצמיחתו של ההווי הלאומי החדש ] ... [ בעוד שהמסורת הדתית הבליטה את המשמעות הדתית - נסית של החנוכה , הבליטו הציונים את מעשי הגבורה הריאליים ודחו בהדרגה את משמעותם הנסית - דתית . כך תיאר אהוד לוז את מקומו המרכזי של חג החנו...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה