העמדה המתונה לאחר המלחמה ובמהלך שנות ה-50 וה-60

שאלת הגיוס לצבא הקמתו של צבא ההגנה לישראל והשותפות של הסקטור הדתי - לאומי במלחמות ישראל חייבו נקיטת עמדה לגבי אופיו המתהווה של הצבא ועידוד הנוער לפתח קריירה צבאית . מתברר כי הציונות הדתית נטתה לבחון את שאלת הגיוס לצבא בזהירות ואפילו בחשדנות ; גם מי שדגל בתפיסה לוחמנית , אקטיביסט בעמדותיו , לא תרגם זאת לכדי אמירה חינוכית המעודדת את הנוער לראות בצבא מקצוע של קבע . בסקטור הדתי - לאומי חינכו כמובן לשירות צבאי כתרומה למען העם , אך לא ליותר מכך . שלושה מחסומים מנעו מהחברה הדתית - הלאומית לעודד קריירה צבאית אצל בניה : ) 1 ( העמדה המסורתית היהודית , שהייתה עדיין טבועה בקרב אוכלוסייה גדולה , המתנגדת לצבאיות כערך ; ) 2 ( החשש מפני תהליך " חילון " ואבדן ערכים ; ) 3 ( המוטיבציה להפנות את מיטב הנוער לגרעיני נח "ל להתיישבות בקיבוצים הדתיים . המאבק בין ההתיישבות לצבא על לבו של הנוער התקיים בכל תנועות הנוער ותנועות ההתיישבות ואינו אופייני לציונות הדתית דווקא , אלא שבשונה מהציונות הדתית , שלחו שאר התנועות את מיטב הנוער לשירות צבאי ועודדו אותו לתפוס את עמדות המפתח בהנהגה הצבאית ) תהליך המאפיין את הציונו...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה